פודקאסט

צה"ל החל בתמרון הצבאי בעיר עזה והודיע כי שתי אוגדות מתקדמות קרקעית ללב העיר. לפי גורם רשמי בצה"ל, התחזיות צופות לחימה מול 2,000 עד 3,000 מחבלים במקום שמוגדר "מעוז מרכזי" של חמאס. זהו לא המעוז האחרון, וההערכה היא שרבים מן המחבלים נעו דרומה. מה משמעות התפתחויות אלה בכל הנוגע לחטופים המוחזקים ברצועה, ובעיר עזה בפרט? מה צפוי לקרות בתמרון והאם זהו תחילת הסוף של המלחמה? פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – שניהם חוקרים בכירים במכון, מתווכחים על התשובות לשאלות אלה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אבל מסכימים על דבר אחד: כל מעשה צבאי חייב להיגמר במעשה מדיני.

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי – וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון. בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, פרופ' קובי מיכאל. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן והחוקר הבכיר, הח"כ לשעבר עפר שלח.

בוקר 25 ביוני 2025 הוא הבוקר הראשון מזה 12 ימים שישראלים רבים ישנו לילה שלם, בלי אזעקות ובלי טילים איראניים המשוגרים לעברם. אבל בעבור שבע משפחות ישראליות, הוא בוקר נורא שבו נודע להן על נפילת בנם ברצועה. המלחמה בעזה לא עצרה בזמן המלחמה שהתנהלה מול איראן. היא גם לא התקדמה. היא מדשדשת, לכל הדעות. בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת, ובעיקר מקשיבה, לשניים עם עמדות מנוגדות בבסיסן על אודות המהלכים שממשלת ישראל צריכה לעשות לדעתם ברצועת עזה, מול חמאס. כיצד להתמודד עם ארגון טרור זה, כיצד להחזיר את החטופים, כיצד להתייחס לעתיד האזרחים הפלסטינים שמדי יום נהרגים סמוך למרכזי סיוע הומניטרי, ומה עם כיבוש הרצועה, חלקי או מלא? תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, ופרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון, הביאו טיעונים הפוכים ומנוגדים, תוך כדי שיחה מכבדת והקשבה אחד לשני.

פרק 336

חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי. מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה?

פרק 325

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, יחד עם החוקרים עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל, מציגים ניתוח של מרכיבי המתווה לשחרור החטופים והפסקת האש, ובוחנים את האירועים שמתרחשים בעקבותיו – ובראש סדר הדברים התפטרות הרמטכ״ל והמכתב שפרסם בהקשר בעיתוי זה. כיצד צריכים לפעול צה״ל והדרג המדיני בעקבות התפטרות הרמטכ״ל, על מנת שהצבא יוכל לתפקד כנדרש בעת הזאת ולהשלים את משימותיו? מהם הסיכונים הנגזרים מהחלוקה של המתווה לשלבים, ההפרות של חמאס, החתירה שלו לשחרר מחבלים מסוכנים וכן התעוררות הטרור בזירת איו״ש תוך כדי ביצוע ההסכם? וגם: מהן החלופות למצב הנוכחי ברצועת עזה ואיזה מהן יכולה לשרת את ישראל בצורה הטובה ביותר?

חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה. מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א? לקריאת נייר המדיניות של ה-INSS בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/unrwa-2024/