תקשורת

"זה יתחיל בזה שמילואימניקים לא יתגייסו, זה ימשיך בזה שאמהות וארגוני אמהות לא ישלחו את הילדים שלהן לגיוס וזה עלול ממש לפגוע בלב החוסן של צה"ל". את נבואת הזעם הזאת משמיע אלוף (במיל') תמיר הימן. הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועד לפני שנתיים ראש אגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל, סבור שחוק הפטור מגיוס שהמפלגות החרדיות מבקשות להעביר יהיה קש שישבור את גב הציבור המשרת: "הציבור...

בשבוע שעבר התקיימו בכנסת שני דיונים שבמרכזם עמד חוק הגיוס המדובר. האחד בוועדה לביקורת המדינה, והשני בוועדת החוץ והביטחון. היעדרותם של חברי הכנסת החרדים משני הדיונים הורגשה בעיקר היות שבהיעדרם, סביב השולחנות שרר קונצנזוס שהחוק, כפי שהוא מדווח, לא יכול לעבור - לא מבחינה ציבורית וגם לא מבחינה ערכית. חברת הכנסת טלי גוטליב הצהירה מפורשות חזור והצהר שידה לא תורם להצביע בעדו, אך גם...

הכלכלן הבכיר במתקפה על ההפיכה: מודאג מהנזק החמור ומאובדן הסנטימנט שהוביל עד כה אזרחים להקריב מעצמם למען הקולקטיב. כמי שעומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי הוא משוכנע שהמדיניות של סמוטריץ' תביא לסופה של ישראל. את הנחמה הוא מוצא במחאה: "אין לה תקדים בהיסטוריה המודרנית"

לקראת חקיקתו האפשרית של "חוק הגיוס" עם חזרתה של הכנסת מהפגרה לאחר החגים, ערכו במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS סקר שביקש לבדוק את עמדות הציבור בנושא ואת ההשלכות האפשריות של העברת החוק במתכונתו הנוכחית. 68% מהנסקרים מתנגדים לחוק הגיוס לפיו חרדים יהיו פטורים באופן גורף משירות חובה, לעומת כ-25% התומכים בחוק זה. כ-7% ענו "לא יודע/ת". כמעט שליש (29%) מההורים לבני 18-16 מסרו כי במידה...

לכאורה, חוק הגיוס לא משנה את תמונת המצב לפיה החרדים לא שותפים, מזה שנים רבות, בהגנת המדינה. רבים גם טוענים שגודל מחזורי הגיוס יוצר עודף של בני 18 על הצורך של צה"ל ושלכן מראש אין בכלל צורך בחרדים. מספרית זה נכון, אבל אם יש עודף, למה שישוחררו דווקא החרדים? אי השיוויון הזה ממש צועק לשמים. הוא היה כזה גם בעבר, אבל עכשיו כשהכל התערער, וכשה"תיאבון" של החרדים רק מתגבר - הכעס והמחאה...

קריאות מתלהמות לטיהור אידיאולוגי של הממשל, האקדמיה, התקשורת, מערכת הביטחון וכדומה מלהיבות את הבייס, אולם - כפי שלמדה סין על בשרה - סופן חורבן, ולישראל – איום קיומי. על המנהיגות בישראל לעשות כל מאמץ לשמור מכל משמר את בסיס קיומנו המשותף כאן, ולא למוטט על ראשנו את הבית הלאומי בשם "חיזוק שלטון" מהפכני וטוהר אידיאולוגי מדומיין.

נוכח האיומים הביטחוניים המחמירים מבחוץ והנזקים העצומים לצבא, לכלכלה, לביטחון, וליחסי החוץ, ונוכח התנהלותה חסרת האחריות של ההנהגה, הולך ומתברר הסיכון הממשי לישראל ממשטר נתניהו הנוכחי והמתהווה. מאות אלפי המוחים הנחושים מאז ראשית השנה, ורוב הציבור שהם מייצגים, אינם מתנגדי הממשלה. הם מתנגדי משטר נתניהו, שחירותם אמונתם, ושישראל יקרה ללבם.

אחרי כמה ימים של הצהרות על "כשירות מתוחמת" ואחר כך "פגיעה מתוחמת", המשדרות רגיעה יחסית, החלו לצאת כותרות שהבהירו כי בניגוד לתחזית ראש הממשלה, הטייסים לא נרגעו "יום־יומיים אחרי החקיקה", והמצב, לפחות בחיל האוויר, יכול היה להיות טוב יותר. בהמשך לכך ביטל ראש הממשלה את המשך חופשתו וכינס את הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ובכירים במערכת למה שהוגדר "התייעצות ביטחונית".

הבוקר קראתי דברים שכתב ראש אמ״ן לשעבר האלוף תמיר הימן שעזב את צה״ל לא מזמן ובקיא בכל המודלים שמתממשים. הימן הציב תמרור אזהרה חשוב מאוד: ״חרב מאיימת מונחת על צווארו של צה"ל כצבא העם וכדאי שנבין זאת כבר עכשיו״ כתב הימן המשמש גם כמנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי. ״חרב בדמות חוק הגיוס וחוק יסוד לימודי תורה, שאם יקודמו במושב הכנסת הבא יסמנו את תחילת הסוף של צבא העם, על סטרואידים״....

הנרטיב מאחורי שיתופי הפעולה הללו, מבוסס ערך הרעות, נפגע קשה, ובצה"ל לא בטוחים שיאוחה בהקדם. "כשירות זה לא רק לספור כמה טנקים ומטוסים מוכנים ותקינים, יש בכשירות רכיבים שקשים למדידה כמו ערך הערות, שעליו מתבססת הלכידות", הסביר ראש אמ"ן הקודם, אלוף במיל' תמיר הימן, היום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. "יש כיום שסעים בתוך יחידות בצבא, וזו בעיה שנגרמה, גם בגלל הסרטון המתועב הזה".