תקשורת

קריאות מתלהמות לטיהור אידיאולוגי של הממשל, האקדמיה, התקשורת, מערכת הביטחון וכדומה מלהיבות את הבייס, אולם - כפי שלמדה סין על בשרה - סופן חורבן, ולישראל – איום קיומי. על המנהיגות בישראל לעשות כל מאמץ לשמור מכל משמר את בסיס קיומנו המשותף כאן, ולא למוטט על ראשנו את הבית הלאומי בשם "חיזוק שלטון" מהפכני וטוהר אידיאולוגי מדומיין.

הפרופסור שעמד בראש ועדה שהקימה ממשלת נתניהו כדי לטפל ביוקר המחייה ב-2011 התייחס באולפן ynet לגל ההתייקרויות רגע לפני עוד החלטת ריבית: "אני שומע עכשיו שמקימים עוד ועדה לטפל ביוקר המחייה. חסרות ועדות, חסרים דוחות?". על העברת הכספים הקואליציוניים למגזר החרדי: "מנציח את המצב הקיים ודן אותם לחיי עוני"

הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג דווקא סבור שלא ניתן להפריד בין שני ההיבטים של נושא גיוס החרדים. "זאת טעות להעמיד אותם אחד מול השני", הוא אומר. "אם אתה פוגע באופן כל כך משמעותי במושג של צבא העם, הפגיעה עלולה להיות גם כלכלית-משקית. אי אפשר להפריד בין הזווית הכלכלית ושוק העבודה - לזווית הערכית שנוגעת לשיוויון בנטל".

מדינת ישראל ניצבת בפני צומת הכרעה מבחינה ביטחונית. בתפיסת אויביה, מדובר בנקודת הכרעה פנימית של להיות או לחדול, לא פחות מכך. בבואנו לבחון את תפיסת אויבינו את ישראל ואת דימוי העוצמה שהיא מקרינה כלפי חוץ, עלינו להתנתק מהתפיסה שלנו את עצמנו ולקחת בחשבון שייתכן שאויבינו שוגים בהערכתם את מידת לכידותנו הפנימית. ייתכן שהם גם טועים בהערכת עוצמתם שלהם. מצב שכזה עלול להגביר את הסבירות...

מבחינת עפר שלח, גיוס החרדים הוא רק אחת משורה ארוכה של סוגיות שנוגעות לכוח האדם בצה"ל. לפני חצי שנה, עוד לפני כינונה של הממשלה הנוכחית, פרסם שלח מסמך מפורט בן 122 עמודים, המציע מודל חדש למבנה כוח האדם בצה"ל. את המסמך פתח בהצהרה כי "המרכיבים השונים של כוח האדם בצה"ל, שירות החובה, הקבע, והמילואים, עומדים בפני שורת אתגרים המתלכדים לכדי סכנת משבר של ממש", ומשם סקר בהרחבה את...

בארצות הברית היתה מלחמת האזרחים. בצרפת הבסטיליה, בבריטניה המרד הגדול. ברוסיה ובסין מהפכות. הגיע תורה של ישראל, ומדובר באירוע בסדר־גודל לאומי דומה. האביב הישראלי 2023. ניסיון להפיכה משטרית, ומהפכת הנגד.

ראשי זרועות הביטחון מקווים שלא להידרש לדילמה הזו, אבל אם יתחדש בליץ החקיקה ,הם עשויים לעמוד בפני ההתלבטות שבין ציות לממשלה לבין ציות לבית המשפט העליון, כפרשנו של החוק. במאמר שהתפרסם אתמול באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, סוקרים מנכ"ל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן וחבר הכנסת לשעבר עפר שלח את ההשלכות האפשריות של דילמה כזו עבור ראשי הארגונים.

כדי להבין איך בכל זאת מצליחים האיראנים להוביל בתחומים האלה ואם כדאי ללמוד מהם, פניתי לד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מאוניברסיטת תל אביב והמכון למחקרי ביטחון לאומי. "נכון שאיראן מעודדת לימודי טכנולוגיה ומדע", הוא מסביר, "אבל זה נובע מההשקעה הרבה בתעשיות צבאיות — למעשה, כל תוכנית הגרעין האיראני מבוססת על ידע וטכנולוגיה מקומיים. לעומת זאת, תחומי הרוח והחברה, שנתפסים כיותר בעייתיים...

מתווה הנשיא יצחק הרצוג שהוצג בשבוע שעבר הוא ניסיון אמיץ להגיע לפשרה בין הניצים, ולשים סוף למשבר העמוק שנפער בעם ישראל בחודשיים האחרונים. ההפגנות הסוערות, הקריאות לסרבנות, והמשך הקיטוב בעם גורמים לאויבינו לחכוך ידיהם בהנאה, וכפי שראינו בשבוע שחלף באירוע הביטחוני בו נתפס וחוסל מחבל מלבנון, לגלות תעוזה בניסיונות לפגוע בבטן הרכה של ישראל, תוך מחשבה כי החזון הציוני הולך ומתפורר....

ריכוז כוח שלטוני רחב היקף ובלתי מרוסן בידי רשות שלטונית אחת הוא אינו אלא הפיכה משטרית, כזו אשר לא יכולה להתהדר עוד בנוצות של משטר דמוקרטי.