תקשורת

היפרדות אבל לא חד-צדדית, גיוס תמיכה ערבית בלי לוותר על מאבק בטרור. המתווה הוצג לפלסטינים ולישראלים מתוך הבנה שציונות זו יוזמה ולא היגררות.

אירועי סוף השבוע האחרון הבהירו שאנו קרובים ברצועה להסלמה יותר מאשר להסדרה. גם ביו"ש מתרחשים פיגועים רצחניים, וגורמי מקצוע מזהירים מהסלמה גם שם. מערכת הביטחון מחויבת לתת את המענה הטוב ביותר לאתגרים הביטחוניים, אבל הדרג המדיני מחויב לאתגר את עצמו ולבדוק איך מובילים מדיניות ארוכת טווח מול הזירה הפלסטינית.

כשנתיים עיבדו במכון ללימודי ביטחון לאומי (INSS) מסמך, שנועד להתניע את הפעילות המדינית בזירה הישראלית־הפלסטינית הרדומה. יו"ר המכון, האלוף במילואים עמוס ידלין, הסביר כי המסמך חותר להגיע לישראל "יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית". זהו ניסיון לגשר בין תנאי הסף שהציבו ישראל והפלסטינים, וידלין הגדיר זאת כ"פרדיגמה שלישית" — בין חוסר הנכונות להקים עתה שתי מדינות לשני עמים לבין הרתיעה...

רעיון שתי המדינות הוא זה שנים הפתרון המוביל בשמאל ובמרכז הפוליטי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מנגד, פתרון "המדינה האחת" היה בעיקר נחלת השוליים הרדיקליים בשני צדי המפה הפוליטית. אלא שלאחרונה הוא צובר תאוצה ומוצג כפתרון עדיף שכן הוא מאפשר להמשיך לשלוט בכל השטח ולהימנע מפינוי התנחלויות, פיצול ירושלים והיווצרותה של מדינה פלסטינית שעלולה להפוך לשטח עוין בצמוד ללבה של מדינת ישראל.

ה"מתווה האסטרטגי לזירה הישראלית–פלסטינית" שפרסם אתמול (יום ב') המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת ת"א נועד לחסום את המדינה הדו-לאומית שמקדמת ממשלת הימין הנוכחית. לכאורה, השמאל מאשים את הממשלה הנוכחית בחוסר מעש, אבל זה רק למראית עין, טוענים במובלע חוקרי המכון.

מנהל המכון, תא"ל (מיל.) אודי דקל, בראיון באולפן החדשות של ynet

טלי ליפקין שחק ראיינה את אודי דקל, ענת קורץ ופנינה שרביט ברוך, מהמשתתפים במחקר, על התכנית. במשדר, ב-8 באוקטובר 2018, השלושה ניתחו לעומק את המציאות האסטרטגית כיום והשלכותיה, והניחו את העקרונות המובילים שעומדים בבסיס המתווה המדיני-ביטחוני שמציע המכון למחקרי הביטחון לאומי.