התגברות החרם האקדמי תפגע במחקר ובמשק, אבל לממשלה אין תוכנית פעולה
דה מרקר, 
29 באפריל, 2024
"הקשרים הבינלאומיים הם צינור החמצן של האקדמיה, והאקדמיה היא צינור החמצן של תעשיית ההייטק והתעשיות הביטחוניות. אם הוא ייפגע האקדמיה תספוג נזק חסר תקדים, ובעקבותיה המשק והתעשיות הביטחוניות", אומר פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.
עד 90 יום מילואים בשנה? "הפכנו לספרטה. צא להילחם, ואם כשתחזור יהיה לך עסק - אז אחלה"
דה מרקר, 
8 בפברואר, 2024
הצורך הביטחוני פוגש את הנטל על משפחות המילואימניקים ואת ההשפעות של שירות מילואים ממושך על תנאי העבודה של אנשי מילואים – שכבר מתחילים להרגיש שהמעסיקים מאבדים סבלנות. לפי התזכיר, ישראל חוזרת למעשה למודל מילואים של לפני 30 שנה ויותר, בעוד המשק מתקיים ב-2024 – וכך גם צרכיו. "במדינה הזאת יש זיכרון קצר", מזהיר פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. "בזמנו, לפני 30 שנה,...
סוג מדיה: ראיונות וציטוטים | נושאים: כלכלה וביטחון לאומי, חוסן חברתי והחברה הישראלית, מלחמת חרבות ברזל
פרופ׳ טרכטנברג בראיון בלעדי למגזין FUNDER: "אפשרות לפריצה פיסקלית הרת אסון"
Funder, 
2 בפברואר, 2024
פרופ׳ מנואל טרכטנברג מפרט את הסכנות האורבות לכלכלה הישראלית בהתנהלות ממשלתית חסרת משמעת פיסקלית, ההשלכות של חלוקת הכספים הקואליציוניים והחלטות נגיד בנק ישראל שנאבק לבלום את ההתדרדרות.
חצי טריליון שקל בארבע שנים: זה סך הוצאות הביטחון האדירות שצפויות למדינת ישראל, כך קובעת ועדת חוקרים בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, שמוטרד מאוד מהפוליטיקאים שצרים לנהל את הסכום הבלתי נתפס הזה: "המיקוח בין משרדי האוצר והביטחון מתנהל כמו בזאר טורקי".
פרופ' מנואל טרכטנברג פורש מהמכון למחקרי ביטחון לאומי
!וואלה, 
24 בינואר, 2024
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי פרופסור מנואל טרכטנברג הודיע אתמול שהוא מתכוון לסיים את תפקידו כראש המכון ב-1.5.2024, בתום כהונה מלאה של שלוש שנים. במקומו ימונה האלוף (מיל.) תמיר הימן, המכהן כיום כמנהל המכון. אלוף הימן שירת בצה"ל 34 שנים, בתפקידו האחרון כאלוף כיהן הימן כראש אגף המודיעין של צה"ל ולפי כן כמפקד המכללות וכמפקד הגיס הצפוני. רב שנותיו שירת הימן כלוחם ומפקד בחיל...
טרכטנברג נגד הגדלה קבועה בתקציב הביטחון: "לא תחפה על המחדל"
כלכליסט, 
22 בינואר, 2024
"המחדל של 7 באוקטובר לא קרה בגלל היעדר תקציב, בטח לא המחדל המודיעיני, ועל כן אתה לא שופך כסף כדי לחפות על המחדל שהיה". כך אמר פרופ' טרכטנברג בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתקיים היום (ב') ועסק בסדרי העדיפויות לתקציב 2024 ואילך. בכנס נמתחה ביקורת נוקבת על המדיניות התקציבית של הממשלה.
ישראל תשתנה לאחר 7 באוקטובר, וכך גם כלכלתה. שלושה כלכלנים מסבירים כיצד
דה מרקר, 
18 בדצמבר, 2023
טרכטנברג: "אני אומר שהיד עוד נטויה בלי קשר למצב בצפון. המשק עדיין תקוע ואנחנו לא יכולים לשחרר אותו. אמנם בישראל יודעים לאלתר, ואנשים מצליחים לעבוד איכשהו, גם אם באופן חלקי, אבל חלק משמעותי מהפעילות הכלכלית עדיין משותק". לדבריו, חוסר הוודאות מעיב על המשק. "זה לא שאחרי חודשיים וחצי של מלחמה אנחנו יכולים להגיד שעברנו משבר אקוטי, אבל אנחנו יודעים לשרטט את סיום המשבר ואת השיקום",...
בלי מעצורים: הממשלה הקטינה עוד יותר את הקיצוץ בכספים הקואליציוניים
Ynet, 
29 בנובמבר, 2023
פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, הסביר באולפן ynet על הבעייתיות בבסיס ההחלטה להשאיר בכלל חלק כלשהו מהכספים הקואליציוניים: "מלכתחילה במצב כל כך קיצוני כמו זה שאנחנו נמצאים בו, גם בפן הכלכלי, היה צריך לעבור על כל סעיפי התקציב ולהוציא ממנו כל מה שלא תורם ישירות או למאמץ המלחמתי או למפונים ולאלו שנפגעו למלחמה הזאת, או לשירותים חיוניים שמימלא...
פרופ' טרכטנברג: "ברור שגופי הממשלה לא פועלים נכון. המשרדים פורקו כמו לגו"
Ynet, 
23 באוקטובר, 2023
"יש מידי יום פגיעה מאוד משמעותית בכלכלה, אבל בזמן שאנחנו נלחמים זה צריך להיות שיקול משני רק לדבר אחד - הסיוע שצריך לתת כבר עכשיו למפונים, ליישובים שסובלים כיום, לעוטף עזה וליישובים שנושקים לגבול הצפון". כך אמר היום פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, בריאיון ל-ynet Live על השפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית.
פרופ' טרכטנברג: "קבינט כלכלי בראשות יוסי שלי? זה הומור שחור. משרד האוצר עדיין לא התעשת"
גלובס, 
17 באוקטובר, 2023
פרופ' מנואל טרכטנברג, כלכלן וראש המכון למחקר ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב מנתח את התוכנית בשיחה עם גלובס וטוען: הצעדים לא יספיקו כדי לתת מענה משמעותי למשק ומותח ביקורת חריפה על הממשלה. לדבריו יש לבטל את תקציב המדינה שאושר ל־2024 ולבנותו מחדש, ואסור לאפשר לגירעון להשתולל.