חזון וייעוד

המכון יהווה הגורם האזרחי העצמאי התורם והמשפיע ביותר על מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל בטווח הארוך…

קורות המכון

בעקבות מלחמת יום הכיפורים (1973) החליטה אוניברסיטת תל אביב להקים מרכז למחקרי ביטחון. לא מעט אנשים מקרב הקהילה האוניברסיטאית וגם מחוצה לה סברו כי אחת הסיבות לכך שישראל הופתעה ב-6 באוקטובר 1973 היא שלא היה אף מכון מחוץ לממסד הישראלי שיכול היה לקבל על עצמו את האחריות להעריך את ההנחות שעליהן התבססה מדיניות הממשלה, ואשר עליהן הושתתו התכנון וההתנהלות של מערכת הביטחון הישראלית. אילו היה אז מכון מחקר כזה, ייתכן שהיה מטיל ספק בהנחות שהובילו להערכת המודיעין שלפיה לא הייתה סבירות למלחמה…

המחקר

המכון למחקרי ביטחון לאומי יוזם ומנהל מחקרים במגוון של תחומים, תוך התמקדות בסוגיות הרלוונטיות לביטחונה הלאומי של ישראל. המכון מפרסם את תוצאות מחקריו בספרים, במאמרים, כדו"חות מיוחדים ובתזכירים. רוב הפרסומים רואים אור בעברית ובאנגלית, במקביל. מלאכת המחקר נעשית תוך שילוב ייחודי בין אנשי אקדמיה לבין אסטרטגים ואנשי מקצוע מן הממשלה, הצבא, השירות הדיפלומטי ומתחומים רלוונטיים אחרים…

הדירקטוריון

הדירקטוריון של המכון למחקרי ביטחון לאומי מתכנס לישיבותיו שלוש עד ארבע פעמים בשנה. הדירקטוריון של המכון מנוהל בראשותו של סר פרנק לאווי, מייסד שותף ויושב הראש של קבוצת ווסטפילד ויושב ראש מכון לאווי למדיניות בינלאומית באוסטרליה. המשנה ליושב ראש הדירקטוריון הוא פרופ' איתמר רבינוביץ', לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב ושגריר ישראל בארצות הברית. החברים הנוספים בדירקטוריון מוכרים וידועים בתחומי העשייה, האקדמיה, הביטחון ויחסי החוץ של ישראל…

מלגות ופרסים

מלגות מחקר על שם ניובאואר, פרס למחקרים בביטחון ישראל ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל, פרס אמילי לנדאו לחקר בקרת נשק ותפוצת נשק להשמדה המונית…

התמחות במכון

המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודד השתלבותם של אקדמאים צעירים כמתמחים בנושאים הקשורים לתחומי התעניינותו של המכון. המטרה בשילובם של מתמחים במכון היא כפולה: ראשית, לפתח דור חדש של אקדמאים בתחום, בעלי זיקה מחקרית ופרקטית לסוגיות האסטרטגיות של הביטחון הלאומי; ושנית, לסייע בידי החוקרים של המכון בעבודתם המחקרית.תנאי קבלה להתמחות הוא רקע בתחומים הבאים: יחסים בינלאומיים, אסטרטגיה ולימודים צבאיים, לימודי המזרח התיכון וביטחון לאומי של ישראל…