|
|
|
ציטוטים נבחרים
| נמצאו 167 רשומות |
עמוד 2 מתוך 17 |
|
|
חנן גרינברג, Ynet
סגן הרמטכ"ל, האלוף בני גנץ, אמר כי "אין משהו שלילי אחד שאני לא יודע לחבר אותו לאיראן. הקשרים בין איראן, חיזבאללה וסוריה יוצרים מציאות רגישה שיכולה להתפתח". את הגרעין האיראני הוא כינה כ"בעיה בינלאומית, שעשויה להגביר את מירוץ החימוש באזור כולו". |
| פרטים נוספים |
|
|
|
עקיבא נוביק, גלי צה"ל
בכנס של המכון למחקרי בטחון לאומי, אמר סגן הרמטכ"ל כי לישראל יש יכולת להכריע מלחמה, אם וכאשר היא תתרחש. הוא הוסיף כי יש זהות אינטרסים בין ישראל לעולם המערבי במאבק נגד הקיצוניות, והסביר כי "הקשרים בין אירן, חיזבאללה וסוריה יוצרים מציאות רגישה שיכולה להתפתח" |
| פרטים נוספים |
|
|
|
ג'קי חוגי, גלי צה"ל
בנאום שנשא אמש במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב אמר עריקאת כי יוזמת השלום הערבית היא העמדה המתקדמת ביותר שהערבים הגישו מאז 48'. "לא האמנתי שזה קורה, ולחשוב שזה בא מסעודיה", אמר עריקאת. הוא הוסיף: "איננו זקוקים עוד למשא-ומתן, כי אם למנהיגים. עלינו לתת למיטשל הזדמנות". |
| פרטים נוספים |
|
|
|
דן מרגלית, חדשות היום
ישראל מנעה אתמול מפרופ' נועם חומסקי לחצות את נהר הירדן כדי להרצות באוניברסיטת ביר זית. כמעט באותן שעות התקבל אחד מראשי אש"ף, ד"ר סאיב עריקאת, בכבוד רב במכון למחקרים ביטחוניים באוניברסיטת תל אביב. אין יהודי שגרם לישראל נזק כה רב באקדמיה האמריקאית, ובזו המערבית בכללה, כבלשן חומסקי. הוא אינו יחיד בשלילת הריבונות היהודית, שלעולם אינו מוצא לה כף זכות, אך האחרים חסרים את שיעור הקומה שלו. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
Ynet
ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, סאיב עריקאת, נאם הערב (א') במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל-אביב והפציר בישראל לנצל את התמיכה האמריקנית במשא ומתן - ולסיים את הסכסוך. "הסבלנות של בני עמי כלפיי אוזלת", הודה עריקאת, "רבים פונים אליי מבני עמי ואומרים לי להפסיק". "אני נושא ונותן עם ישראל בגלל שזה אינטרס מרכזי פלסטיני", הסביר עריקאת, "עשינו כברת דרך כפלסטינים. אני יודע שהרבה אנשים מפקפקים בזה שנוכל להצליח במשא ומתן. אני חולק על זה". הוא הביע אופטימיות בנוגע לאפשרות לפתור את כל סוגיות הליבה: "עשינו כברת דרך. כל הסוגיות הן ברות פיתרון". |
| פרטים נוספים |
|
|
|
חנן גרינברג, Ynet
בכנס שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר ראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל, תת-אלוף ניסים פרץ כי האתגר הלוגיסטי הוא לפעול לרציפות הלחימה ולהמשיך ולספק את כל האמצעים לצה"ל גם במצב שבו הוא סופג התקפות. "ייתכן שהמצב יביא לשיבוש או לעיכוב הרציפות, אבל עלינו לדאוג שזאת לא תיפגע". |
| פרטים נוספים |
|
|
|
עמוס הראל, הארץ
בהרצאה בינואר האחרון, במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, הציג אלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, את עיקרי התפישה הצבאית לעימות הבא. בין השורות אפשר היה להבין שאייזנקוט מצפה שהאזרחים לא יפריעו לצה"ל לנצח. אם יישבו במקלטים ויצייתו להנחיות פיקוד העורף, יהיה מספר הנפגעים האזרחים נסבל יחסית. הצבא, בינתיים, ידאג להכות באויב ולטפל במרחבי השיגור שלו, שחלקם נמצאים בעומק השטח, הרחק מגבול ישראל. לאורך פרק הזמן הזה ימשיכו ליפול טילים בעורף. עקב האכילס של התוכנית: כלל לא בטוח שיש לצבא פתרון התקפי מנצח, שיכריע את גורל המערכה. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
אביאל מגנזי, Ynet
ד"ר אפרים אסכולאי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבור כי העמימות כאן בכדי להישאר. "הקריאות לכל המדינות להצטרף לאמנה הן לא דבר חדש, זה סיפור של עשרות שנים שצף מפעם לפעם, אבל זה לא מה שישנה את היציבות באזור ואת מדיניות הגרעין של ישראל ובצדק". פרופסור יאיר עברון, מומחה להפצת נשק גרעיני, מתנגד בתוקף להסרת העמימות וסבור כי מאחורי הקריאה הבינלאומית עומדת הדרישה לבטל את היכולת הגרעינית הישראלית. "המטרה היא שישראל תסיר את מטה העמימות ואז תידרש לביטולה", טוען עברון, מחבר הספר "הדילמה הגרעינית של ישראל". |
| פרטים נוספים |
|
|
|
|
היומון אל-בעת', ביטאון המשטר בסוריה, פרסם ב-8 באפריל 2010 מאמר ובו הוא דן במחקר שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי אודות ההתנגדות. המאמר, פרי עטו של עאצם אלחדר, תחת הכותרת "מקאוומה", מדווח כי המרכז למחקר ביטחון לאומי בישראל פרסם באחרונה מחקר מעורר עניין בנושא תופעת ההתנגדות ובהשלכותיה על ישראל - מהמסד ועד הטפחות. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
עמוס הראל ואבי יששכרוף, הארץ
שלשום התפרסם מאמר של שניים מהחוקרים הבולטים בישראל בעניין איראן והגרעין, ד"ר אפרים קם וד"ר אפרים אסכולאי. השניים מציגים אפשרות שלפיה איראן תחזיק באורניום מועשר בכמות מספקת לייצור מתקן נפץ גרעיני אחד כבר במחצית השנייה של 2010 (מתקן כזה ניתן לפוצץ, כהדגמה ואיום, בניסוי תת-קרקעי, אך נדרשת טכנולוגיה נוספת כדי להתאימו לראש נפץ גרעיני של טיל ארוך טווח). קם ואסכולאי, שניהם יוצאי המערכת הביטחונית, בקיאים גם במה שמתרחש מאחורי הקלעים שלה. אם התרחיש הפסימי שהם משרטטים (כאחת האפשרויות) יתממש, הרי שהדיונים בשאלה אילו צעדים צריך לנקוט כלפי איראן הרבה יותר בוערים כעת מכפי שניתן היה לשער עד כה. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
|
|
|
|
| שנה טובה ומבורכת |
לידידי המכון ולכל בית ישראל |
|
|