|
|
|
ציטוטים נבחרים
| נמצאו 167 רשומות |
עמוד 1 מתוך 17 |
|
|
|
עם פרסום הספר: הערכה אסטרטגית לישראל 2010, מראיין עמוס הראל את חוקרי המכון ומציג את עיקרי ההערכה. איראן מתקרבת לגרעין וארה"ב נחלשת. מההערכה השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת ת"א, המתפרסמת כאן לראשונה, עולה שמצבה האסטרטגי של ישראל מחמיר. לדעת החוקרים, המו"מ עם הרשות הוא פתח לתקווה, גם אם סיכוייו להצליח קלושים. חוקריו הבכירים של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב לא עצרו השבוע את נשימתם לנוכח פסגת וושינגטון וחידוש השיחות הישירות בין ישראל לרשות הפלסטינית. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות
החוקר זכי שלום, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, כתב לאחרונה כי נתניהו "נשמע כמי שיוצא מגדרו כדי להביא לפתיחת משא ומתן ישר עם הפלסטינים בהקדם האפשרי, לקראת הסדר כולל". עמדת נתניהו תמוהה וחידתית בעיניו, והוא מייחס לו כוונות מנופולטיביות. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
יוסי יהושוע, ידיעות אחרונות
ראשי פיקוד העורף שהתכנסו אתמול במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, נשאו עימם בשורות איוב בכל מה שנוגע להיערכות מדינת ישראל למלחמה כימית. ראש מחלקת האוכלוסיה בפיקוד העורף הזהיר מההשלכות של המחסור בערכות מגן לאזרחים. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
חנן גרינברג, Ynet
האזרחים ישלמו על ערכות מגן, המדינה תמגן שכונות ותיקות. כך הציע אלוף פיקוד העורף, יאיר גולן, שסבור כי תוכנית חלוקת ערכות המגן נכשלה. אלוף פיקוד העורף, שנאם בכנס שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל-אביב, מעריך כי התוכנית תמשיך להיכשל בגלל הפער התקציבי שאינו מאפשר ייצור מסיכות לכלל אזרחי המדינה, ומציע לשפר את תשתית המיגון ב"מרכז הערים המאוימות". |
| פרטים נוספים |
|
|
|
ישראל הראל, הארץ
משה סנה, מראשי ההגנה, נשלח פעם להסביר לאנשי פלמ"ח מתוסכלים, מדוע הנהגת היישוב נוקטת הבלגה. הנימוק העיקרי, "סיבות מדיניות", נראה חלש אף בעיניו, ועל כן כתב בפתק שהכין: תירוצים לא משכנעים, להרים את הקול! את זאת בדיוק עשה בתחילת השבוע אהוד ברק מעל במת המכון למחקרי ביטחון לאומי. בנאום אפולוגטי ממושך, לפעמים מביך, ניסה להצדיק, אחד לאחד, את הכישלונות הצבאיים המיוחסים לו. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
אמיר בוחבוט, NRG
ראש הוועדה הצה"לית לבדיקת מבצע ההשתלטות על ספינות המשט לעזה, האלוף (מיל') גיורא איילנד, מותח ביקורת על ההיערכות לקראת המבצע המורכב, שבו נהרגו תשעה פעילים טורקים ונפצעו עשרות, בהם כעשרה לוחמי שייטת. איילנד, שדיבר בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי לציון עשר שנים לנסיגה מלבנון, טוען כי ייתכן שהיה על צה"ל להיערך לפעולה כמה חודשים לפני התקרבות המשט לעבר חופי ישראל ורצועת עזה. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
חנן גרינברג, Ynet
בכנס בנושא "עשור לנסיגה מלבנון" של המרכז למחקרי ביטחון לאומי, אמר האלוף במילואים גיורא איילנד כי : "לא היה שום דיון בממשלה בין שנת 2000 ל-2006 שכותרתו 'מה המדיניות שלנו ביחס ללבנון'. הייתי אומר שהדבר הזה מאפיין אותנו לצערי בכלל. כאשר המצב לכאורה רגוע, ולא דורש קבלת החלטות, לא מייצרים אופציות לפעולות אסטרטגיות כי לא חייבים, וכשמגיע אירוע מסוים נקלעים למציאות שצריך להגיב מהר". "המדיניות בגבול לבנון נקבעה דה פקטו בעיקר על ידי הצבא. זאת היתה מדיניות ההכלה, אם תרצו הבלגה", הוסיף. "הייתי אלוף במטה שהתנגד לנסיגה יחד עם המטה הכללי, אבל בהתחשב בעובדה שהיו רק שתי חלופות - נסיגה חד צדדית או שימור המצב הקיים - זו היתה ההחלטה הנכונה". |
| פרטים נוספים |
|
|
|
עמוס הראל, הארץ
בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, לציון עשר שנים לנסיגה מלבנון, אמר האלוף במילואים גיורא איילנד, ראש צוות הבדיקה הצה"לי לאירועי המשט לעזה, כי לא היתה אפשרות לעצור את המשט ללא שימוש בכוח, אולם היערכות מוקדמת זמן רב מראש היתה עשויה לאפשר תוצאה טובה יותר בפרשת המשט. זו התייחסות ראשונה של איילנד לפרשה, מאז מונה לבדוק אותה על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
דן מרגלית, ישראל היום
לנוכח ההסתערות האיסלאמית על הכור בדימונה זימן המכון למחקרי הביטחון הלאומי באוניברסיטת תל אביב יום עיון על פירוק הגרעין בעולם. גדעון פרנק שכיהן כמנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית ועתה מכהן כממלא מקום היו"ר התפנה לשאת הרצאה בהירה עם תמונת מצב כהה. כבר 40 שנים מתקיימת האמנה למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני. 187 מדינות חתומות עליה. איראן, לוב סוריה וצפון-קוריאה הפרו אותה. ארגנטינה וברזיל היו בדרך לנשק גרעיני וחזרו בהן. דרום אפריקה ייצרה פצצות אטום ופירקה אותן. |
| פרטים נוספים |
|
|
|
שרה ליבוביץ-דר, NRG
ד"ר אמילי לנדאו, ראש פרויקט בקרת נשק וביטחון אזורי במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב אומרת: "הפרופיל הנמוך מאפשר למלחמות להתנהל בלי הנושא הגרעיני ומשקיט את האזור. הדבר גם הודף לחץ על מדינות ערב להשיג יכולת גרעינית. אין גם שום זיקה בין מדיניות העמימות הישראלית ובין איראן. איראן התחילה עם תוכנית הגרעין שלה כבר בשנות השבעים, זנחה אותה ושבה אליה ב-1984. המוטיבציה של איראן היא לא ישראל, אלא הרצון להיות הכוח החזק באזור". |
| פרטים נוספים |
|
|
|
|
|
|
|
| שנה טובה ומבורכת |
1283726551.bmp) לידידי המכון ולכל בית ישראל
|
|
|
1283687212.bmp)
(IMG)1274683394.jpg)
