הכנס הבינלאומי השנתי ה-11

29 בינואר, 2018 - 31 בינואר, 2018

לאתר הכנס לחצ/י כאן

הערכה אסטרטגית לישראל: בסימן 70 שנה למדינה

הכנס השנתי ה-11 של המכון למחקרי ביטחון לאומי נערך בסימן 70 שנים להקמתה של מדינת ישראל. במהלך הכנס נבחן את מקורות העוצמה ואת חולשותיה של ישראל, ונשאל האם היא עומדת במבחן חזון מגילת העצמאות ולאן פניה מועדות בעשורים הבאים.

במבחן הזמן, ישראל היא סיפור הצלחה. הישג זה בולט במיוחד על רקע חוסר היציבות בסביבתה האזורית לאורך כל שנות קיומה, וביתר שאת בשנים האחרונות. אולם במבט קדימה, האתגרים המגוונים העומדים לפתחה של ישראל, שמקורם בסביבתה האסטרטגית, הפנימית והחיצונית, מחייבים הסתכלות מחודשת על יעדי הביטחון הלאומי והדרך לקדמם, על מנת לשמר את ההישג.

בכנס נבחן האם צריך לחול שינוי בסדר העדיפויות הביטחוני-לאומי, כשהשאלה הראשונה היא האם יש לתת עדיפות לטיפול בבעיות מבית. בהסתכלות פנימה לנבכי החברה והפוליטיקה בישראל נבחן את הסיבות לפגיעה הגוברת בשומרי הסף של הדמוקרטיה -  מערכת המשפט, התקשורת, המשטרה ואף הפיקוד הבכיר בצה"ל; וכן את הגורמים המגבירים סקטוריאליות  וחוסר סובלנות, עד לכדי שנאת האחר. בנוסף, תידון היכולת לצמצם את אי-השוויון החברתי-כלכלי בישראל ולקדם לכידות חברתית ושיתוף פעולה חוצה מגזרים, בדגש על היחסים בין הציבור היהודי והערבי במדינה. בממד הצבאי-ביטחוני נידרש לשאלה האם ישראל משכילה לעשות שימוש מאוזן ומיטבי, באמצעות השילוב בין עוצמותיה הצבאיות לעוצמותיה "הרכות", בהתמודדותה עם אתגרי ההווה, ועוד נשאל כיצד ניתן להבטיח כי תעשה כן גם לנוכח אתגרים הצפויים בעתיד.

הסוגיה הפלסטינית, כנושא ליבה, היא בעלת השפעה ניכרת על זהותה של מדינת ישראל ומעמדה הבינלאומי. עם זאת, קשה להצביע על מדיניות ברורה של ממשלת ישראל בנושא זה ולומר לאן מנתבת את עצמה המדינה. להבנתנו, היצמדות לסטטוס-קוו ודחיית החלטות מכריעות, שתהיינה בהכרח בעלות משמעות היסטורית, מצמצמת את טווח האופציות שתעמודנה בפני ישראל בעתיד. לפיכך נחפש ונציע כיווני התקדמות לקראת הכלה משופרת של הסכסוך ואף לקראת פתרונו בעתיד, נציג תפיסות מתחרות בראייה השוואתית ומתווה חדש לקידום האינטרסים הישראלים בזירה הישראלית-פלסטינית.

המסגרת הרחבה יותר של הכנס תהיה בסימן שנה לכניסת הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן, על מכלול משמעויותיה למעמדה הבינלאומי והאזורי של ארצות הברית וגם ליחסים בינה לבין ישראל. בין השאלות שתיבחנה בכנס יהיו ההשלכות של מדיניות טראמפ עבור לישראל בכל הזירות, ביחס לתהליכים אזוריים שהבשילו בשנה האחרונה. העיקריים ביניהם הם הכרזת 'הניצחון' של הקואליציה הפרו-אסדית בסוריה בהובלת רוסיה ואיראן; הבסת ופירוקה מנכסיה הטריטוריאליים של 'המדינה האסלאמית' על ידי קואליציה בינלאומית בהובלת ארצות הברית; הסכם הפיוס הפנים-פלסטיני; התעצמות ההשפעה האיראנית ברחבי המזרח התיכון; השינויים הדרמטיים בבית המלוכה הסעודי.

רכיב נוסף שיידון בכנס הוא מאפיין בולט של התקופה – הכורח להידרש לפער הניכר לעיתים מזומנות בין המציאות אל מול דימויים. הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשים בכל מקום ובכל שעה להביע דעה ולהשפיע בחופשיות על ייצור החדשות - לא פעם תוך הפעלת מניפולציות על העובדות. כתוצאה מכך, לרוב הלכי הרוח של הציבור הם הקובעים את המדיניות, וכך מתקבלות החלטות שהן בעלות תוקף לטווח הזמן הקצר בלבד. "החדשות המזויפות"  (fake news) משתלבות היטב במגמה העולמית של ניהול מדיניות, הנוטה לניצחון תדמיתי על פני תוצאות מוחשיות, בעלות קשר אסטרטגי ישיר וארוך טווח לביטחון הלאומי.

 
תל אביב יפו, ישראל